הפרעת קשב ותפקודים ניהוליים

"אני לא יודע מה השיעורים" "מה אמרת לי לעשות, אמא?" "איפה הקלמר שלי?!"

ילדים עם הפרעות קשב, מאופיינים בטווח קשב קצר, מוסחות ואימפולסיביות. אבל מעל הכל בולט אצלם ליקוי משמעותי בתפקודים הניהוליים.

מה הכוונה בתפקודים ניהוליים? תפקודים ניהוליים הם אוסף של תפקודים קוגניטיביים, המעורבים בכל פעילות משמעותית שאנחנו מבצעים ביום יום. הם מאפשרים לנו לשלוט ברגשות, במחשבות ובמעשים שאנו עושים כדי להשיג מטרות אישיות או חברתיות. בתהליך התקין של השגת המטרות, אנחנו נדרשים לעמוד בדרישות הסביבה ולהסתגל למצבים משתנים.

בין התפקודים הניהוליים העיקריים, נמצאות מגוון מיומנויות חשיבתיות שונות, כמו: יכולות ארגון ותכנון - היכולת לתכנן פעולות מורכבות תוך חלוקה לשלבים הגיוניים ועקביים, שיאפשרו ביצוע יעיל. אינהיביציה - יכולת שליטה עצמית וויסות. היכולת לשקול קודם לכן את התגובה וההשלכות ולא להגיב באימפולסיביות. להישאר מאוזן ומווסת מבחינה רגשית. לשלוט ברגשות ולהגיב בהתאם לסיטואציה ולסביבה. זיכרון עבודה - היכולת לזכור את המשימה ואת השלבים הנדרשים בכדי לבצע אותה, עד להשלמתה. מוטיבציה ויוזמה - היכולת להניע את עצמנו להתחיל בפעילות או משימה. בקרה עצמית - היכולת לבדוק את התוצר ולדעת לתקן אותו במידת הצורך. פתרון בעיות וגמישות מחשבתית - התאמת התגובה שלנו למצבים שונים ומשתנים. היכולת לקבל החלטות והיכולת להחליט תוך מתן סדרי עדיפויות. ניהול זמן - חלוקת הזמן בצורה היעילה והטובה ביותר בין המשימות השונות שאנחנו נדרשים לבצע.

ככל שיש לנו יכולות טובות יותר בתפקודים הניהוליים, כך נתפקד טוב יותר בכל המשימות להן נדרש בלימודים, בעבודה, בחיי היום-יום, בשעות הפנאי וביחסים בין-אישיים.

ילדים עם הפרעות קשב, מתקשים להתארגן במשימות. הם יודעים מה הם רוצים להשיג, אך לא מסוגלים לנתח את הפעילות, לפרוט את המשימה לתת משימות ולסדר אותן בסדר הגיוני ויעיל. כתוצאה מכך, הם עלולים להימנע מפעילויות מסוימות, או לקפוץ ממטלה למטלה ללא סדר הגיוני. הקושי בהתארגנות עלול לפגוע בתפקוד היום יומי של הילד. הוא עלול להתפס בעיני הסביבה כבעייתי, מציק, דחיין או עצלן ולפתח תסכול וחוסר ביטחון עצמי ביכולותיו.

כאשר ילד עם הפרעת קשב מגיע אלי לטיפול בריפוי בעיסוק, אני קודם כל בודקת היכן הקושי בא לידי ביטוי. אני מתשאלת את הילד, את ההורים ואת המורה או הגננת. לאחר מכן, אני מסייעת לילד לזהות ולהבין את הקשיים שלו, אנחנו חושבים ביחד מה אפשר לעשות כדי לשפר את רמת ההתארגנות - על ידי התאמת הסביבה (למשל הפחתת גירויים בשולחן העבודה וניקוי הקלמר מאביזרים מיותרים), אנחנו בוחרים ביחד אמצעים חיצוניים שיעזרו לו (שעון, לוח משימות, עזרים ויזואליים או קוליים). בנוסף, אנחנו עובדים ביחד על מטלות קוגניטיביות המחייבות את הילד לעבוד בשלבים, לחשוב על חלקי המטלה ולעבוד תוך הפעלת בקרה עצמית. כאשר הילד לומד להשתמש באסטרטגיות התארגנות, להיעזר באמצעים חיצוניים ולקחת פסק זמן לחשיבה במקום להתחיל בפעילות מיידית אימפולסיבית, מיד נראה שיפור בתפקודים היום יומיים שלו, במצב הרוח וביחס הסביבה אליו.