"וואו! לא ידעתי שאני יודע לצייר מפלצות!אני רואה אותן בראש שלי, אבל אני לא יודע איך לצייר אותן" ס.ר (סרבן ציור 😉) את הוידוי החמוד הזה שמעתי מסרבן הציור, אחרי ששיחקנו במשחק העיגולים. ציירתי (אני. בטח שאני. הוא הרי סרבן ציור..) עיגולים בכל מיני גדלים. חשבנו ביחד על דברים עגולים. בהתחלה הוא אמר לי "תציירי משקפיים" ו"תציירי בלון". ואז הוא לקח טוש. ופתאום הופיעה המפלצת. ואחריה הילד המבואס ותות ותפוז... ולפני ששמתי לב, הוא השתלט לי על כל העיגולים.הוא כ"כ התרגש מהמשחק הזה. וכשנגמרו

עבודה על מיומנויות מוטוריות עדינות, תכנון (הכנה מראש של כל מה שצריך לפעילות) ומעקב אחרי שלבים (מעולה לילדים אימפולסיביים...)

לא מזמן, סידרתי את החדר של הבנות שלי. חוץ מחדר מסודר ותגובה אלרגית מטורפת לאבק.. זכיתי בסוף גם בכמה אוצרות. בין היתר, היתה שם קופסה של "במבה צבעונית" (נדמה לי שזה נקרא פליימייס). סוף סוף מצאתי לה שימוש. מסתבר שהצבעוניות הזו והגילוי המרגש שזה חומר שאפשר לגזור - מוציאים את היצירתיות גם מסרבני הציור הכי גדולים.בתמונות רואים רק את היצירות שלי 😂 היצירות האחרות הלכו עם הילדים הביתה בלי שהספקתי לצלם :-)

קרררררר השבוע. וגשום. והילדים שלנו, שרגילים לבלות זמן ארוך בחצר הגן, או ביה"ס, מוצאים את עצמם סגורים כל היום ועם מעט הזדמנויות לפרוק את האנרגיה שעצורה בהם.. חלק מהילדים בטח ישמחו להתכרבל בשמיכה ולרבוץ מול הטלויזיה. אבל מה עושים עם אלו שלא? אפשר לבנות אוהל משמיכות בסלון, לארגן טורניר אקס בוקס (אבל רק עם המשחקים שכוללים תנועה!), לשחק במשחקים תנועתיים כמו המלך אמר או משחקי פנטומימה... ואפשר גם להדפיס את הדף שהכנתי ולהשתמש בו כבסיס למסלול מוטורי בבית. בוחרים כמה רהיטים וחפצים