הקשר בין פאזל להצלחה בבית הספר

למה כדאי לתת לילד להרכיב פאזלים, ואיך זה קשור להצלחה בביה"ס? פאזל הוא אחד המשחקים שיש בכל בית. כבר בגיל שנה, הילד יכול להרכיב פאזל של חלק אחד (התאמה למקום), ובהדרגה לעלות במספר החלקים. הרכבת הפאזל, אולי נראית כמו פעילות פשוטה וחסרת חשיבות התפתחותית.. אבל למעשה היא מערבת בתוכה הרבה כישורים ומיומנויות קוגניטיביים, תפיסתיים ומוטוריים, שנדרשים לצורך למידה ורכישה מוצלחת של קריאה וכתיבה: מיון - כדי להפוך את חווית הרכבת הפאזל לקלה יותר, הילד יכול למיין את החלקים לפי חלקי המסגרת, צבעים בולטים (שבדרך כלל נמצאים באותו שטח בפאזל) או לפי דמות מרכזית בתמונה. תכנון ופתרון בעיות - איך להרכיב את הפאזל? להתחיל מהמסגרת (מתאים יותר לפאזלים מרובי חלקים, למבוגרים)? או אולי (הדרך האהובה עלי) לחפש חלק משמעותי בפאזל (דמות אהובה שתופסת שטח נרחב מהפאזל). הילד צריך לבדוק איזו אסטרטגיה טובה יותר עבורו, תוך כדי ניסוי וטעיה. גם הרכבה ללא תוכנית, עובדת. אבל הילד עשוי לגלות שזה לוקח לו הרבה יותר זמן. תפיסה, סריקה וזיהוי חזותי - הילד צריך להיות מסוגל להסתכל על מה שהרכיב עד עכשיו, להבין איזה חלק הוא מחפש, לסרוק את ערימת החלקים ולמצוא בתוכה את החלק המתאים. בנוסף, הוא זקוק ליכולת לזהות איזה חלק שייך לאן. האם נדרש חלק עם בליטה או שקע, האם החלק שייך למסגרת או למרכז הפאזל. הוא צריך גם להיות מסוגל לשמור בראש את התמונה המלאה ולדעת לפרוט אותה לחלקים. יכולת הסריקה הזו תסייע לו בהמשך למצוא במהירות תשובה בתוך טקסט ארוך. תפיסה מרחבית - הילד צריך למצוא איפה למקם את החלק. הוא מסתכל על התמונה הגדולה וצריך להיות מסוגל להבין מה הוא רואה בה - מה מעל ומה מתחת, מה מימין ומה משמאל. תיאום עין ויד - בזמן שהילד מרכיב את הפאזל, הוא עובד בתיאום בין העיניים, שרואות את החלקים, לבין היד, שמובילה אותם למקום המתאים, מסובבת ומחברת. מוטוריקה עדינה - הרכבת הפאזל דורשת תנועות קטנות ומדויקות, מאותו סוג שבעתיד חיוני לכתיבה... ילדים רבים נמנעים מהרכבת פאזל, מתוך חשיבה שהוא יהיה קשה מדי. אם גם הילד שלכם נמנע, אפשר לעודד אותו להתנסות, על ידי בחירת פאזל של דמות אהובה, עם מספר קטן של חלקים. כדאי ללמד אותו אסטרטגיות שעוזרות לנו בהרכבה ולעודד ולשמוח איתו על כל הצלחה.