עצמאות אצל ילדים

בתור הורים אנחנו רגילים לעשות דברים עבור הילדים שלנו. כבר מרגע לידת התינוק, אנחנו מתוכנתים לזהות את הצרכים שלו ולהיענות להם, לפעמים עוד לפני שהתינוק הספיק להראות סימני אי נוחות. ככל שהילד גדל, אנחנו מצפים ממנו להתחיל לבצע דברים בעצמו. לאכול לבד, להתלבש לבד ולדאוג להיגיינה האישית שלו. כל ילד רוכש את המיומנויות העצמאיות האלו בזמן שונה. יש ילד שמתלבש באופן עצמאי לחלוטין, לפני גיל 4. ויש ילד שגם בגיל 6 יזדקק לעזרה מילולית, או פיזית, ממבוגר, כדי להשלים את המטלה. התפתחות העצמאות במטלות היומיומיות, תלויה במספר גורמים: גיל הילד – ככל שהילד גדל, כך עולה היכולת שלו לעשות דברים בעצמו. בתור הורים, עלינו לעודד את הרצון שלו לעצמאות ולאפשר לו להתנסות בעצמו, ככל הניתן. ילד בן שנתיים יכול לחלוץ לבד את נעליו, להוריד את גרביו ולסייע בהלבשה ובהפשטה שלו. סביב גיל 3, הוא יוכל כבר לנעול את נעליו, ללבוש חולצה ומכנסיים עם עזרה מינימלית או באופן עצמאי לגמרי. בגיל 4 נצפה מהילד להתלבש ולהתפשט לגמרי לבד. ובגיל בוגר יותר, סביב גיל 6, הילד כבר יכול ללמוד לקשור את שרוכי הנעליים שלו. התפתחות מוטורית – ילד בעל קשיים מוטוריים, כמו טונוס שרירים נמוך, עלול להתקשות בתהליך ההלבשה. אם יש לילד קשיים במוטוריקה העדינה, הוא יזדקק לעזרה בכפתור הכפתורים, ברכיסת הרוכסן או בקשירת שרוכי הנעליים. התפתחות רגשית – יש ילדים שזקוקים לעזרה בהלבשה, בניגוב הטוסיק בשירותים או באכילה. הקושי לא נובע מבעיה מוטורית או קוגניטיבית שמונעת מהם להצליח בביצוע המטלה. אלא מתוך צורך רגשי, או רצון בקרבת ההורה. לפעמים הורים מגלים שהילד שכל כך תלוי בהם בבית, מתפקד באופן עצמאי לחלוטין בגן. הקושי יכול לנבוע מאופיו הרגיש או התלותי של הילד, או מאיזשהו אירוע מכונן מבחינתו – כמו הולדת אח או מעבר דירה). התפתחות קוגניטיבית – ילד שמתקשה להפנים את הרצף הנדרש ממנו על מנת להתלבש באופן עצמאי, לא יצליח לעשות זאת ללא הכוונת מבוגר. מאפייני הסביבה בה הוא גדל – להורים יש חשיבות גדולה מאוד בהתפתחות היכולת העצמאית של הילדים. אם ההורים מעודדים את הילד להתנסות, הוא ירכוש את המיומנויות האלו מוקדם. אם ההורים נוהגים לעשות הכל בשביל הילד, אם מתוך חשיבה שהוא לא מסוגל לכך לבד, או מתוך רצון לזרז את העניינים בבוקר או לקראת השינה, הילד יתעכב ברכישת המיומנויות. אז מה עושים אם הילד לא עצמאי? כדאי לשאול את עצמנו, קודם כל, מה הגורם שמעכב את הילד. אם הילד מתעכב בגלל הסביבה שיצרנו עבורו, נעשה את השינוי אצלנו. אם העיכוב נובע מסיבה אחרת, מומלץ להתייעץ עם מרפאה בעיסוק שתדע לזהות את הקושי ולטפל בו, תוך התחשבות בשלב ההתפתחותי של הילד וביכולות שלו ובמאפייני הסביבה.