עיכוב התפתחותי

השלבים ההתפתחותיים אותם הילד צפוי לעבור, ידועים מראש. התינוק נולד עם כמה רפלקסים חיוניים להישרדות ואת שאר המיומנויות, עליו לרכוש בעצמו. בחודשי החיים הראשונים, התינוק לומד להתהפך, לזחול ולשבת. בהמשך הוא ילמד ללכת, לדבר, לצייר ולגזור. בכל יום שעובר הילד לומד מיומנויות חדשות ומשכלל מיומנויות קיימות. חלק גדול מהלמידה נעשה באופן טבעי, ללא צורך בהכוונה או תיווך מצד מבוגר. לכל תחום התפתחותי (מוטורי, שפתי, קוגניטיבי, רגשי, וחברתי) יש טווח גילאים ידוע, שבו הילד מצופה לרכוש את המיומנויות. כל ילד רוכש את המיומנויות בזמן שלו. כל עוד אין חריגה קיצונית מהטווח, אין סיבה לדאגה. כאשר מדובר בחריגה רצינית, שפוגעת גם ברכישת מיומנויות אחרות, מתייחסים אליה כאל עיכוב התפתחותי. העיכוב יכול להיות רק עיכוב. כלומר, אין בעיה ממשית שמונעת מהילד לרכוש את המיומנויות באופן תקין והוא ירכוש אותן באופן טבעי מאוחר יותר. במקרים בהם מדובר בעיכוב התפתחותי, אמיתי, הוא יכול להיות על רקע פיזיולוגי, פגות, מחלה, תסמונת או לקות כלשהי (למידה, תקשורת). או על רקע סביבתי - הילד נמצא בסביבה שאינה מקדמת, מטפחת ומאפשרת. ואינו נחשף למספיק גירויים החיוניים להתפתחות שלו. העיכוב ההתפתחותי יכול לבוא לידי ביטוי באחד או בכמה מהתחומים - מוטורי, שפתי, קוגניטיבי, חברתי, ורגשי. איך נראה עיכוב התפתחותי? עיכוב התפתחותי מוטורי - ילד עם טונוס שרירים נמוך, קושי בשיווי המשקל, יציבה לקויה או סרבול, עלול להתעכב ברכישת מיומנויות הדורשות הפעלה תקינה של מערכת השרירים, השלד ותיאום בין האיברים השונים. כאשר מוקד הקושי במוטוריקה הגסה, הילד עלול להתעכב בהתהפכות, זחילה, הליכה ועוד. ילד עם קשים במוטוריקה העדינה, עלול להתעכב בביסוס יד דומיננטית, ברכישת מיומנויות אכילה עצמאית, ציור ועוד.. עיכוב התפתחותי שפתי - הילד מאחר ברכישת השפה, מתקשה לבטא מילים או לחבר משפטים בעלי תוכן. עיכוב שפתי יכול, במקרים מסוימים, להוות אור אדום ולהצביע על הפרעה תקשורתית נרחבת יותר. במקרה של עיכוב שפתי, יש לפנות לקלינאית תקשורת, שתדע לאבחן ולתת את המענה המתאים לילד. עיכוב התפתחותי חברתי ורגשי - כבר בילדות המוקדמת, אנחנו מצפים מהילד לבטא את הרגשות והתחושות שלו ובהמשך להבין את רגשות האחר ולהגיב אליהם באמפתיה והתחשבות. כאשר יש לילד עיכוב בתחום זה, הוא עלול להמשיך להתנהג כמו תינוק. שמודע אך ורק לצרכיו האישיים ולא מסוגל להתמודד עם רגשות האחר. ילד כזה, יתקשה ביצירת קשיים חברתיים ובמשחק משותף. מי מאבחן את העיכוב ההתפתחותי? הסינון הראשוני, נעשה, באופן טבעי, במעקב שגרתי אצל אחות טיפת חלב ורופא הילדים. הורים, שזהו לא ילדם הראשון, יידעו גם להשוות את התפתחות הילד לילדים אחרים ולזהות קשיים ועיכובים. גם לגננת יש תפקיד חשוב באיתור והפניית הילד והוריו לבירור. על מנת להבטיח שהילד יקבל את הטיפול המתאים, חשוב מאוד לגשת לאבחון מסודר אצל איש המקצוע הרלוונטי, כפי שהומלץ ע"י הרופא. זו יכולה להיות מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוגית ילדים, פיזיותרפיסטית או מטפלת רגשית. במקרים מסויימים, אצל ילדים גדולים יותר, ניתן ללכת גם לאבחון דידקטי. מה עושים לאחר האבחון? לאחר אבחון מסודר, איש המקצוע הרלוונטי, יתאים טיפול אישי לילד. הטיפול ייקבע בהתאם לקושי. ככל שהטיפול יינתן מוקדם יותר ויעשה בשיתוף פעולה של ההורים והמסגרת החינוכית, כך יש סיכוי גבוה יותר לשפר את תפקוד הילד, לעזור לו לתפקד טוב יותר ולהדביק את הפערים שצבר.