תפיסה חזותית כבסיס ללמידה מוצלחת

התפיסה החזותית היא האופן שבו המוח שלנו קולט, מעבד ומפרש את מה שרואות העינים. הילד אמור להיות מסוגל להתייחס למושגים התפיסתיים - מרכיבי הגודל, הכיוון, הצורה והיחס המרחבי של המידע אותו הוא קולט בעיניו. לכן, התנאי הבסיסי להתפתחות התקינה של התפיסה החזותית, היא ראיה תקינה.

מרגע הלידה, התינוק מתחיל לפתח את כישורי התפיסה החזותית שלו, באמצעות אינספור התנסויות. הוא בוהה במובייל המסתובב מעליו, ממצמץ ומצמצם את עיניו כנגד האור, הוא חוקר את פני הוריו ובהמשך, משלב את חוש המישוש ומנסה לגעת בצעצועים הנמצאים בסביבתו בתיאום בין העין ליד.

התפתחות התפיסה החזותית מושפעת מגורמים גנטיים, מחשיפה סביבתית למגוון רחב של התנסויות, מתקינות הראיה ומבשלות המגיעה עם הגיל, אך גם ניתנת ללמידה ולקידום כאשר מתווכים לילד את המושגים התפיסתיים ומאפיינים אותם תוך כדי פעילות (הרבת פאזל, מיון, העתקת דגם).

יכולות תפיסתיות תקינות, חיוניות לתפקוד היום יומי של הילד. במשחק קוביות, או בבנייה על פי דגם בלגו, הילד צריך להיות מסוגל להתייחס לגובה ועומק הדגם ולהבין את היחסים המרחביים בין הקוביות. כאשר הוא מרכיב פאזל, הילד צריך להיות מסוגל להבדיל בין הדמות לרקע, לזהות את צורת החלק ולדעת מתי עליו לסובב אותו כדי להתאים לחלק אחר.

כאשר הילד מגיע לבית הספר, הוא נדרש להציג יכולות תפיסתיות מפותחות. לצורך רכישת הכתיבה והקריאה הוא צריך:

הבחנה חזותית - היכולת להבחין במאפיינים השונים של הגירוי ולהבדיל בין אובייקטים דומים, תאפשר לילד לראות מילים דומות (כמו חלום וחולם, או רגז וגזר) ולקרוא אותן בלי להתבלבל. הבחנה בכיוונים - הבחנה בין ימין לשמאל, תסייע לילד לכתוב את האותיות והמספרים בכיוון הנכון. תפיסה מרחבית - ההבנה של איפה ימין ושמאל שלי מאפשרת התארגנות טובה במרחב הדף והשורה, והתייחסות למרווחים, בין אות לאות ובין המילים. הבחנה בין דמות לרקע - היכולת לבודד אובייקט מתוך סביבה מלאת גירויים, תאפשר לילד לסרוק ולזהות במהירות את המלה שבה עצר, בעת העתקה מהלוח. זיכרון חזותי - היכולת לאחסן מידע חזותי יאפשר לילד לזכור את רצף האותיות במלה ורצף המילים במשפט, בעת העתקה על הלוח. סגירות צורה - היכולת להשלים בראש צורה או תמונה חלקית, מסייעת לילד לזהות את המלה במבט, ולקרוא מהר מבלי להתעכב על כל אות בנפרד.

ילדים עם תפיסה חזותית לקויה, עלולים להתקשות בפעילויות המערבות תפיסה חזותית כמו העתקות צורות, הרכבה לפי דגם (אותם ילדים יכולים לבנות דברים יפהפים בלגו, מהדימיון. הקושי הוא בעבודה לפי דגם), הרכבת פאזל והתמצאות מרחבית בסביבות לא מוכרות. כאשר מתעורר חשש לאיחור בהתפתחות התפיסה החזותית או שיש קשיים בתפיסה החזותית, כדאי לפנות למרפאה בעיסוק.

כאשר מגיע אלי ילד עם קשיים בתפיסה החזותית, אני בודקת את מרכיבי התפיסה ומתאימה לו תוכנית אישית. הטיפול נעשה גם באופן ישיר, תוך עבודה על פעילויות תפיסתיות וגם באופן עקיף, דרך שימוש במשחקים ובפעילויות תנועתיות שונות.