ויסות ויסות ויסות...

כשהייתי ילדה, היתה לנו בבית אורגנית לימודית. על כל אחד מהקלידים היתה מנורה קטנה שנדלקה לסימון, מתי ללחוץ על כל קליד. היו בערך 20 שירים שהאורגנית ידעה ללמד. ולמרות זאת, כישורי הנגינה שלי מסתכמים בלמידה בעל פה של כמה התווים הראשונים מאיזו יצירה קלאסית 😂

בניגוד לחוסר הכישרון המובהק שלי בתחום... חברה מהכיתה למדה לנגן (באמת) על פסנתר. אני זוכרת שהייתי יושבת ומקשיבה לה מתאמנת. ואני זוכרת את המטרונום שהיה מונח על הפסנתר ונתן לה את הקצב המתאים. אחרי שהיא היתה גומרת להתאמן, לפעמים היינו משחקות במטרונום. מכוונות אותו לקצב מהיר מאוד או איטי.

יש ילדים שמתקשים לתאם את התנועות שלהם. להגיע לתנועה חלקה, רציפה ואיכותית. הם מסורבלים. או אימפולסיביים. מסתבכים עם עצמם ועם מטלות מוטוריות שהם צריכים לבצע.

עם ילדים כאלו, אני אוהבת לעבוד על קצב. קצב אחיד וחזרתיות של התנועה, הופכים אותה לקלה ומאורגנת יותר. יש גם משהו מאוד מרגיע ומווסת במטלה גופנית חזרתית ובשמירה על קצב אחיד (איטי). אצל ילדים שצריך להעלות את רמת העוררות, אפשר לעבוד בקצב מהיר.

אבל מאיפה משיגים מטרונום?! אז מטרונום אמיתי אין לי... אבל בגוגל יש מטרונום דיגיטלי מצוין. אני בוחרת את הקצב שאיתו אני רוצה לעבוד, ומפעילה אותו ברקע.

מה אנחנו מתרגלים? המון דברים...

קפיצות שונות – על שתי רגליים, על רגל אחת או דילוג. הקפצות של כדורים. דפיקות בפטיש – תרגול מצוין עם הך פטיש, לילדים אימפולסיביים, שמפעילים יותר מדי אנרגיה תוך כדי המשחק. חלוקת קלפים – שוב, לילדים הממהרים 😊... אלו שמעיפים מהר מדי את הקלפים מהיד ומתבלבלים בספירה. נדנוד עצמי בנדנדה – מעולה לילדים שמתבלבלים עם תזמון ה"רגליים קדימה, רגליים אחורה". ופעם אפילו עבדתי על אכילה מסודרת עם מטרונום ברקע. ילד שדחס אוכל ואכל בקצב מהיר ולא מסודר, למד לווסת את עצמו, בעזרת המטרונום...