ראי טיפולי

פַּעַם אַחַת פָּגַשְׁתִי בָּרְאִי חָבֵר חָדָשׁ, וּמַה שֶׁאֲנִי לָבַשְׁתִי בְּדִיּוּק גַּם הוּא לָבַשׁ.

אָמַרְתִי לוֹ: "נִדְמֶה לִי, שֶׁאַתָה מְאֹד דּוֹמֶה לִי." וְהוּא אָמַר בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָבָר, בְּדִיּוּק אוֹתוֹ דָבָר.

(חבר חדש בראי / דתיה בן דור)

מראה היא אחד מאמצעי הטיפול ("הלא טיפוליים") הכי אהובים עלי. יש אותה בכל בית, אפשר להסתובב איתה בתיק או לתלות אחת ענקית על דלת הארון. ויש לה כל כך הרבה שימושים.

ישנה גישה טיפולית בשם mirror therapy שבבסיסה עומדת ההנחה שלמידע ויזואלי יש השפעה על ארגון פעילות מוחית.

אז איך אני משתמשת במראה בטיפול?

# העלאת מודעות לגוף - עבודה מול מראה נותנת משוב מיידי לילד שמתלכלך מאוד באוכל, לא מנקה היטב את האף או מתקשה בחיקוי תנועות פנים או גוף (ניפוח לחיים, לעיסה בפה סגור, קריצה ועוד). הוא יכול להסתכל על עצמו תוך כדי ביצוע פעולה כמו אכילה, ולתקן מיד בהתאם למה שהוא רואה במראה.

# תקשורת - לא מעט ילדים שמתקשים ביצירת קשר עין ישיר, יצליחו ליצור אותו דרך מראה. אנחנו יושבים יחד מול המראה. לפעמים על נדנדה, או גליל... שרים ומסתכלים אחד על השני דרך המראה.

# ויסות - אני מאוד אוהבת לתרגל פרצופים מצחיקים מול המראה. ניפוח של הלחיים... ופיצוץ עם כפות הידיים. הוצאת לשון, מתחיה של השפתיים לצדדים בעזרת האצבעות ועוד. הילד משעשע את עצמו ואותי (מאוד) והפעילות נותנת מידע תחושתי משמעותי ומווסת לאזור הפה. זה מצוין לילדים שמכניסים חפצים לפה, מריירים או מתקשים באכילה.

# מוטוריקה גסה ועדינה - מראה תלויה יכולה להיות כלי נהדר לחיזוק חגורת הכתפיים. ציור בטושים מיוחדים, מריחת קצף או אפילו ניקוי שלה, יתרמו מאוד לחיזוק של הילד. אפשר לשלב את זה בתרגול של מיומנויות מוטוריות עדינות (אחיזה) וגרפומוטוריות (ציור).

תהנו :)