חילופי עונות וסרבני בגדים

קצת חם היום… לא? אז מה עושים עם ילד שלא מוכן בשום אופן לעבור לבגדי קיץ וסנדלים? תמיד בתחילת האביב, כשהימים מתחממים וימי השרב הראשונים תופסים אותנו לא מוכנים... שואלים אותי מה לעשות אם הילד מסרב ללבוש בגדים קצרים ולנעול סנדלים. השאלה הזו מיד מדליקה אצלי נורות אדומות בנושא הויסות החושי, ואני שואלת את ההורים שאלות שעוזרות לי להבין את מקור הקושי. למשל: האם הילד אוהב ללבוש רק בגדים מסויימים (סוג בד ספציפי, אורך שרוולים קבוע…)? האם הוא מתנגד או מתקשה לשתף פעולה בשמירה על ההגיינה שלו (צחצוח שיניים, חפיפה, סירוק שיער וגזירת ציפורניים)? תשובות חיוביות לשאלות האלו, מחזקות את כיוון הויסות החושי (מה זה בכלל אומר "קשיים בויסות החושי"? - תוכלו לקרוא כאן: https://www.facebook.com/Gali.Beisuk/posts/960878620663771) אז מה עושים כדי להקל על הילד במעבר מבגדי החורף לבגדי הקיץ? אם כבר נתקלתם בתופעה בשנה שעברה, אפשר להקדים תרופה למכה. חנויות הנעליים עוברות לאופנת הקיץ, עוד לפני שהקיץ יודע שהוא אמור להגיע… הצטיידו בהמון סבלנות, קחו את הילד לחנות ותעברו איתו על כ-ל דגמי הסנדלים שיש. סגורים או פתוחים, רחבים או צרים, מעור או מגומי. אל תלחצו עליו להחליט. ואל תדחפו אותו לבחור את הזוג שמצא חן בעיניכם. אם הילד יהיה אחראי לבחירת הסנדלים, יש סיכוי גדול יותר שיסכים להתנסות בהם בבית ובהמשך לנעול אותם לכל היום, כשהוא יוצא מהבית אל הגן או ביה"ס. אפשר לתת לילד לנעול את הסנדלים עם גרביים בבית. נכון… זה נורא מצחיק ולא קשור, סנדלים וגרביים ביחד. אבל יכול להיות שזה ירכך את המעבר מהנעליים הסגורות והעוטפות לסנדלים הפתוחים והאווריריים. יכול להיות שהילד ירצה גם לצאת ככה מהבית. וזה בסדר. כי אולי המגע של החול בתוך הסנדלים, מעביר אותו על דעתו ולא מאפשר לו להתפנות למשחק וללמידה שכל כך חשובים בילדות. גם בנושא הבגדים, אפשר להתמודד עם הבעיה, תוך שימוש בהדרגתיות. לא כדאי להעמיס על הילד להתמודד עם כל השינויים בבת אחת. אפשר לטפל בעניין הסנדלים ובמקביל לעבור לבגדים ארוכים, אבל דקים. אח"כ לעבור למכנסי ¾ ורק אז למכנסיים קצרים ולבסוף, לעבור גם לחולצה קצרה. חשוב לזכור שברוב המקרים בהם הילד מתנגד לעבור לבגדי קיץ, הוא עושה את זה מסיבה תחושתית. הוא חווה את המעבר בצורה הרבה יותר דרמטית ממה שאנחנו חווים. עניין הבגדים הוא לרוב רק תסמין אחד מתוך הרבה אחרים בתחום התחושתי ולכן מומלץ להתייחס לזה במלוא הרצינות ולפנות למרפאה בעיסוק, שתדע לתת את המענה המתאים, תוך התייחסות לילד, להורים ולסביבה שלו. חג שמח!