בונים ילד

''הבן שלי, בן חמש. לא כותב את השם שלו'' ''הבת שלי, בת ארבע. לא מוכנה להרכיב פאזלים בכלל'' ''התינוק שלי, בן שנתיים. לא יודע לקפוץ על שתי הרגליים''. כל הורה שמגיע אלי, מגיע עם דאגות וטרדות אחרות לגבי התפתחות הילד שלו. ובתור אמא, אני לגמרי מבינה ומזדהה.. אז אני צופה בילד. נותנת לו משימות - ישירות ועקיפות. ולומדת להכיר אותו ואת היכולות שלו. וכשאני מסתכלת עליו. אני מדמיינת את ההתפתחות של הילדון החמוד הזה, כמו בניה של בניין. אף קבלן לא יעלה על הדעת לבנות לגובה, לפני שביסס יסודות. אף קבלן לא יעז לרצף, לפני שהטמין את הצינורות וכבלי החשמל. אז ככה גם אנחנו. לא נצפה מהילד לכתוב את השם שלו, לפני שביסס אחיזה תפקודית שתאפשר לו שליטה טובה בעיפרון. או לפני שלמד לצייר צורות יסוד. לא נצפה מהילדה להרכיב פאזלים, אם היא לא יודעת למיין, לסרוק, לתאם בין העין ליד ולאחוז בחלקים הקטנים של הפאזל בקלות. ובטח שלא נצפה מהתינוק לקפוץ, אם ההליכה שלו עדיין לא יציבה והוא מתקשה לעבור ממנח למנח. אז אם אנחנו רוצים לקדם את הילדים שלנו, חשוב שנזכור את דימוי הבניין. אפשר לרוץ איתם מהר ולהשלים משימות שמצופות מבני גילם.. אבל דווקא אם נחזור קצת אחורה ונחזק את היסודות - נגלה שההתקדמות תהיה מהירה ואיכותית יותר. התמונה מבוקר חופשי וחורפי בת''א 🙂




תיוגים: