יום הריפוי בעיסוק הבינלאומי


המקצוע שלי חוגג היום יום הולדת 100

בזמן מלחמת העולם הראשונה, התכנסו יחד כמה אנשי מקצוע. הם ניסו למצוא דרך לשפר את איכות החיים של הפצועים הרבים שמילאו את בתי החולים. אחד מהם העלה את הרעיון הכל כך פשוט. וכל כך חכם.. למצוא להם עיסוק משמעותי. הוא חשב שעיסוק כזה, ימלא את היום של הפצועים בתוכן, ויעזור להשכיח מהם את הכאב והצער שנלווה לפציעה. הניסוי היה מוצלח מאוד. עוד באותה שנה נפתחה תוכנית הלימודים הראשונה שהכשירה מרפאות בעיסוק. כמה שנים אחר כך, נפתחה התוכנית הראשונה בישראל - בירושלים. עם השנים, המקצוע התרחב למגוון אוכלוסיות - החל מפגים ועד קשישים בבתי אבות. היופי במקצוע שלי, שהוא מוכוון תפקוד. כשמגיע אלי ילד לטיפול, אני אוספת עליו מידע. מההורים, מהגננת וממפגש אבחוני איתו. המידע הזה מסייע לי לבנות את הפרופיל העיסוקי שלו. האם הוא מצליח לבצע את העיסוקים, המטלות והתפקידים שהוא נדרש לבצע בגילו? איפה מתעוררים קשיים? אחרי זיהוי נקודות הקושי, אני בודקת מהם הכישורים שהילד נדרש להם, כדי לתפקד היטב ביום יום שלו. מדובר על קשת רחבה מאוד של כישורים: מוטוריים, תחושתיים, קוגניטיביים, רגשיים, חברתיים, התנהגותיים. קוגניציה ומטה-קוגניציה (זיכרון, תפיסה, קשב, יכולת למידה, התמצאות, תפקודים ניהוליים ועוד). בשלב הבא, אני בודקת מה השפעת הסביבה על תפקוד הילד. המשפחה, הגן, סביבת העבודה והלמידה שלו ועוד. כשכל הנתונים האלו בידיי, אני מוכנה לקבוע את מטרות הטיפול ולצאת לדרך.. הטיפול נעשה בדרך של משחק והנאה. כי אם כבר מדברים על עיסוק... הרי שמשחק הוא תחום עיסוק מאוד מרכזי בגיל הילדות. ואין כמוהו כדי לגייס את המוטיבציה של הילד לשיתוף פעולה. יום ריפוי בעיסוק שמח! ( ומה הקשר של התמונה לפוסט..? לא תאמינו על כמה מטרות שונות אפשר לעבוד בעזרת המשחק הזה. מהצד זה נראה שאנחנו משחקים. אבל אנחנו עובדים. קשה 😀)


#ריפויבעיסוק #תפקוד #ADL