אני רק משחק פה

אחד הדברים שאני אוהבת בעבודה שלי - זה שהילדים לא מרגישים שהם עובדים כשהם מגיעים אלי. זה לא טיפול מבחינתם. ובטח לא נטל... הם באים לשחק וליצור.

מה שהם לא יודעים, זה שהם דווקא כן עובדים. קשה מאוד אפילו 😄


כי כשהם מכינים סלט פירות - הם מתרגלים למשל מיומנויות מוטוריות עדינות והתארגנות.


כשהם מצלמים סרט - הם כתבו קודם את התסריט ותרגלו כתיבה מסודרת.


כשהם משחקים איתי בחתחתול - הם בכלל מתרגלים אסטרטגיות זיכרון.


כשהם בונים בלגו בטיפול, ובטוחים שניצחו את המערכת - הם בכלל עובדים על מיומנויות מוטוריות עדינות ותפקודים ניהוליים. כי או שהם בונים לפי ההוראות, או שאני כ''כ מתלהבת ממה שהם בנו - עד שהם כותבים בעצמם את ההוראות לילד שיבוא אחריהם וזה באמת מצריך חשיבה, התארגנות ותכנון.


כשהם מתלהבים ממדבקות הגירוד ומכינים עוד ועוד כרטיסי גירוד - הם לא יודעים שהם עובדים על גזירה, ציור והפרדת תנועה באצבעות..


והשבוע, כשהכנו את הפלסטלינה הצבעונית שבתמונות - זה היה תרגול של עבודה מאורגנת, לפי שלבים. של ויסות (לא לשפוך את המרכיבים בבת אחת, אלא למדוד, להוסיף בהדרגה ורק אז לתקן אם צריך) ואפילו של דחיית סיפוקים - כי לפני שהוא התחיל לשחק בפלסטלינה שיצר, הוא סידר וניקה את השולחן והכלים בהם השתמשנו.


כיף 😄